<h1>ראב"ן — ב"מ</h1>
<h2>דף מז:</h2>
בפרק השאה"פ [ב"מ פ"ח.] א"ר ינאי אין הטבל מתחייב במעשר עד שיראה פני הבית שנאמר ביערתי הקודש מן הבית, פי' ביערתי המעשר שהוקדש מכח הבית בכניסתו לו דרך הפתח. ור' יוחנן אמר אף חצר קובעת שנ' ואכלו בשעריך, רישיה דקרא ונתתי ללוי והוא מעשר ראשון ואכלו כמו שהוקדש בשעריך. ותנן במשנת מעשרות ומייתי לה בנדה בפ' יוצא דופן [מ"ז:] (אין החצר) [איזהו חצר] שחייב במעשר ר' ישמעאל אומר חצר צורית שהכלים נשמרים בתוכה מאי חצר צורית א"ר יוחנן שכן בצור מושיבין שומר על פתח החצר ור' עקיבא אומר כל שאחד פותח וא' נועל פטורין. ותימה אמאי לא אקשי מינה לר' ינאי, ותו ר' יוחנן מתני' אתא לאשמעינן דחצר קובעת. ונ"ל דלר' ינאי לא תיקשי דמצי לתרץ אנא דאמרי כר' ישמעאל דאמר דחצר צורית קובעת דכיון דדר בה השומר הרי הוא כבית וקובעת, אבל חצר דר' עקיבא ושאר תנאי [ד]פליגי התם לא קביעי, ור' יוחנן סבר דאפי' חצר דר"ע אחד פותח ונועל וחצר דרב[י] (נחמן) [נחמיה] דאין אדם בוש לאכול בתוכה וחצר דר' יוסי דאמר כל שנכנסין לה ואומרים לו מה אתה מבקש וחצר דר' יהודה דאמר (בחצירות) [ב' חצירות] זו לפנים מזו הפנימית חייבת כולן קובע, ואשמעינן (ד)ר' יוחנן דהלכה כדברי כולן להחמיר דכל חצר שיש בה אחת מכל אילו קובעת, והיינו דקאמר ר' יוחנן אף חצר קובעת, וה"נ אמרי' התם בשילהי יוצא דופן (וסביא) [רבי] אמר הלכה כדברי כולן להחמיר.
